מרחב משותף

התנהלות בחברה הכללית

הנחת יסוד היא כי אנשים המאופיינים בחדות ובעומק, ניכרים בשוֹנוּתם בחברה, הם עצמם מבחינים בכך באופן ברור, ובדרך כלל גם החברה תוכל להצביע על כך – גם אם לא תדע להגדיר אותה. נתון זה הינו עובדה ניטרלי, יחסנו אליו הוא שיקבע אם זה הוא יתרון או שמא חסרון.

כפי שנוכחנו לדעת, אדם בעל חדות ועומק חווה את המציאות בצורה אחרת, ברובד אחר שלה. ההשלכה שיש לכך על המערכת החברתית תלויה מאוד בגישה בה האדם עצמו רואה את התכונה, והיא תקבע אם החברה תפיק תועלת ממנה וממנו, או להיפך. כאשר האדם רואה אותה בגישה שלילית הוא ירגיש נחות בגינה, באופן באופן טבעי – במודע או שלא במודע – הוא יתיש את עצמו בתהליך של כניסה ל'מיטת סדום' בנסיון 'להיות כמו כולם', הוא ינסה לטשטש או להעלים את מציאותה של התכונה. בהתנהלות זו הוא מוותר על היתרונות שניתן להפיק ממנה.

אכן גם עצם השוני עלולה לגרום מצב של אי התאמה בתוך החברה, הפער הזה יוצר לבעל התכונה מצב לא נוח. בין אם הוא נחווה כעליונות ובין אם התחושה היא נחיתות. 'חתן בין אבלים' חש זרות ומבוכה כמו 'אבל בין חתנים'.

האפשרות המועדפת והמומלצת היא להכיר בייחודיות ולשלבה בתבונה בתוך הנוף. הבשורה היא, שהיחיד בעל עומק וחדות יוכל לשפר את הזרימה וההרמוניה שלו עם סביבתו, ובגישה נכונה הוא יתקדם בכך, באמצעות כלים מגוונים ופיתוח מיומנויות מתאימות.

אחת הטכניקות שמסייעת בנושא בנויה על פי העיקרון שמגלמת עדשת העין. דינמיקה של 'צמצום והתרחבות' עדשת העין צריכה לספק תמונה ברורה ביותר. ולכן היא מסוגלת לסנן את קרני האור שיחדרו אליה. אם הקרניים בסביבה רבות היא מתעלמת מה'מיותרות' לה. ולהיפך, אך באותו זמן הקרניים מועטות היא מנצלת את כל תפוקתן. גם במערכת העצבים קיימים מנגנונים דומים. השרירים הללו מסייעים לווסת את כמות האנרגיה, ע"פ רצון האדם.

ולמעשה: החכמה היא לדעת ליצור חוט דק שמעביר מעט מחוויות החברה לתוכנו, בלי לנסות לשנות אותם, כדי שנוכל ב'שבת אחים' במסגרת חברתית או משפחתית להצליח לשוחח גם על דא ועל הא.