המרחב הפרטי

ארועים סואנים ומרכזי קניות

דוגמא נוספת היא הקושי של בעלי התכונה לתפקד בנסיבות סביבתיות דינמיות רועשות, כמו באירועים סואנים שונים ומרכזי קניות. על פי אוירת התקופה ה'מצטיינת' בגישה שטחית וחיצונית – מקובל כי הגירוי החושי מעצים את הפעילות, ולפיכך ענף המסחר מעצים את הגירוי החושי במרכזי הקניות בדרכים מגוונות, תאורה, סאונד, צבעים, ניחוחות וטעמים שונים ומשונים ילוו כל מסע קניות שיגרתי. גם מעבר תמים ברחובה של עיר עשוי להיות מלווה במוזיקת רקע, מערכות כריזה, סאון רב וצפצופים מכל עבר – הפכו לחלק משגרת רשות הרבים, עד כי גיחה קצרה לרחוב העיר כמוה כביקור ב'יום השוק' המיתולוגי…

מסתבר כי ציבור הלקוחות הכללי אכן מגביר את קניותיו בעקבות הגריה הרבה, שאם לא כן, שיטת השיווק היתה משתנה… אך עבור אנשים בעלי עומק וחדות – עומס גירויים גורם דווקא למצוקה פנימית. הם מבחינים ב'קריאות' רבות ורמות מכל עבר; צפצופי הברקוד, קריאות הביניים, הכרזות המערכת. בנוסף, תכונת העומק משקפת בתת המודע נתונים ופרטים רבים ונוספים מהרבדים שמתחת לפני השטח, כך למשל תוכן העגלות הסמוכות המשקף את מעמדם הפיננסי, אופי הקניה מלמד על מצבם הרגשי של הלקוחות (ושל ילדיהם…), מערכות יחסים, מערכת השיקולים והערכים של הפרסומאים כפי שמבטאת במסרים הסמויים שבשלטי הפירסום. לאחר 'מטען' כבד שכזה – נותרה להם מידה זעומה בלבד של פניות כדי לבצע אתגר פשוט כל כך של קניה שבועית פשוטה ורגילה…

סיטואציות סואנות כגון אירועי שמחה וכדו', מאופיינות כיום ברמת גריה גבוהה מאוד, הדציבלים באולמי השמחות והאירועים עומדים כבר על קצה הרף הגבוה, ונראה כי רמת הגירויים המקובלים בציבור עולה מעת לעת. עוצמת הווליום, תפאורה רועשת, עיצובים מרהיבי עין, אביזרים נלווים, ניחוחות, מספר מוזמנים ועוד. אדם בעל חדות ועומק נחשף בכל רגע נתון למאות פרטים, וקולט נתונים רבים מספור.

באירועים משמעותיים ובעלי תוכן במהותם – בנוסף לכל הגירויים החיצוניים, הוא חווה בפנימיותו גם את משמעות האירוע. ההתרגשות האישית שלו לרגל האירוע ומשמעותו. הוא גם מודע למערכת הרגשית – חברתית שלו עם בעלי השמחה ועם האורחים הרבים, וביניהם. ההופעה האלגנטית גם היא מוסיפה אצלו מטענים מגוונים מבחינת נוחות, העדפות טעם, אפשרויות כלכליות, רגשיות וכדומה.

ניתן לומר בהחלט כי אם אתם – כבעלי התכונה – הצלחתם לצאת שמחים מאירוע רב עוצמה שכזה, בהחלט הנכם יכולים לשמוח!

למעשה, גם כאן, בגישה שלנו אנו מבחינים כי בעיית הקושי בתפקוד השוטף אינו 'ראשוני' – הוא אינו נובע מחוסר יכולות וכישורים, אלא דווקא להיפך, כתוצאה מיכולות יתר ועומס פעילות של מערכת החושים והחשיבה. ולכן כאשר נלמד את שורש הבעיה, נוכל להגדיר ולהתאים ולהגדיר לה בעז"ה פתרון ממוקד.