המרחב הימי

נקודות השוואה בין הים הגדול לים הרגש

הרבה פעמים דנים בשאלה: "האם האדם הוא "שכל" או "רגש"?"

זה דומה בעיניי לשאלה "האם העולם הוא "ים" או "יבשה"?"

העולם הוא לא ים ולא יבשה, העולם הוא משהו אחר. שקוראים לו עולם, ויש בו ים וגם יבשה וגם עוד הרבה נתונים נוספים. גם האדם הוא לא שכל ולא רגש. אדם הוא משהו אחר שנקרא אדם. ויש לו שכל ויש לו רגש ועוד הרבה נתונים אחרים…

ניתן ליצור השוואה בין "שכל ורגש" לבין "ים ויבשה"

הים כמו הרגש:

  • נוזלי וגמיש- עליות ומורדות
  • תנועה בלתי פוסקת – פעיל, אנרגטי, חשק וכח רצון
  • נוזלי – חסר צורה (מוגדרת או קבועה) – אין צפי או כללים, דורש מרחב לשינויים וספונטניות. (חוסר מרחב מעיק כמו לוח שיש על גלי הים, לעתים מורגש כדיכאון).
  • סוחף חול מאיזור החוף – משפיע על הדעות וקווי הגבול
  • מכסה שני שלישים מפני כדור הארץ- משפיע יותר על מעשי האדם
  • גלי- 'צבעוני', מגוון, בעל מגוון 'טעמים'
  • זרמים חמים וקרים- רגשות חיוביים ושליליים
  • תחושת המגע עם המים מורגשת בכל חלקי העור – הרגש אופף ומקיף את כל האדם
  • רטוב…- מלא לחלוחית וחיוניות, וגם דומע…
  • גאות ושפל – ימי התלהבות וימים כבדים
  • מאפשר ציפה, שחיה או הנעת סירה ואניה
  • רכות- נפילה מגובה על מצע של מים אינה גורמת לשבר כי אם להרגשת בלבול וחוסר אונים
  • תחושה מודעת או תת מודעת של צורך בהגנה מסכנות.
  • שואף באופן טבעי, ספונטני, לרוגע ואיזון (חש כאב כאשר המצב אינו כך)
  • שינוי טמפרטורת המים איטית יחסית לחול- איחוי פגיעה רגשית דורש בדרך כלל יותר זמן ומשאבים מאשר תיקון טעות בידע.
  • תחושת פחד מפני טביעה- תחושת פחד מפני הצפה רגשית
  • מערבולות- שינויים פנימיים אמיתיים ומוחשים אך לא תמיד מוגדרים,
  • שואבים את האדם פנימה. לתוכם.
  • סערה בלב ים- "סערת רגשות"

היבשה כמו השכל:

  • מוצק, יציב מסקנות קבועות לאורך זמן
  • הרים הבנה חדשה, פרספקטיבה גבוהה
  • פתוח וזמין- הגיון בריא (למי שיש לו בס"ד)
  • מוצק (תחושת ביטחון) – נבחן לוגית ויוצר תחושה של ביטחון במציאות
  • מכסה רק שליש מפני כדור הארץ- משפיע פחות על מעשי האדם
  • שטוח- חד מימדי, תופס את המציאות מאספקט צר בלבדהתחושה:
  • בעמידה- מורגשת תחושת היבשה רק בכף הרגל.- תפוס במציאות מאספקט אחד או כמה בלבד. ועם זאת התחושה השכלית עוצמתית מאוד, כיסודות התקועים באדמה היטב
  • יבש- משעמם את רוב חלקי האישיות. (אם כי מספק מאוד את השכל וההגיון)
  • אופק בהיר ופתוח- בהירות המקנה ביטחון במציאות ומאפשרת צעידה וריצה מהירה קדימה,
  • מדרגות – הבנה כבניין. שלבים ומבנה לוגי מדורג
  • גבשושיות שעלולים להיתקל בהן- ידיעות כוזבות
  • בורות- חשכי ידע וספקות
  • קרקע מיושרת- בטחון מלא והעדר ספקות
  • אפשרויות התקדמות מתאימות -הליכה, נסיעה, זחילה, דילוג, ניתור – יכולות שכליות, כלי חשיבה (הבנה, הכללה, היקש, הפשטה, וכדו')
  • השוואת גומות ויישור הקרקע דורש מאמץ ויזע רב- יישוב סתירות ויישור הדורים דורש וויכוח נוקב
  • נפילה -טעות, היקש שגוי
  • בור- חסך ידע חיוני
  • מסך ומסתור – חוסר נתונים, ספק, שאלה
  • דוגמאות למצבים של שילוב לא תקין בין ים ליבשה:

דוגמאות לשילוב בונה בין ים ליבשה:

  • אי בלב יםיכולת פנימית להחליט היכן לא לתת לרגשות להיכנס ולפעול, חסימה מודעת ורצונית בזמן מסוים מוגבל. (רק אחרי שנקוו המים למקום אחד, יכולה להיראות היבשה)
  • מפרץ- חלק של ים החודר באופן מבוקר לתוך שטח היבשה- כלי שכל מספיק חזקים עם כלי רגש מספיק חזקים, כך שאפשר להיות בעומק הים על יבשה מוצקה, ולעבור מצבים של עוצמה יבשתית ועוצמה ימית בקלות ובמהירות. כמו כן לעגון עם "אנייה גדולה" לתהליך רגשי, "ליד הבית" מוכנה לשימוש מיידי, בלי הרבה הכנות.

דוגמאות למצבים של שילוב מכביד בין ים ליבשה:

  • שירטון – סלע מוצק באמצע הים- בעל רגש שתקוע עם מחסום רגשי פנימי או עם בן זוג שמכחיש רגש.
  • צונאמי (הים עולה על היבשה ללא שיש לה כלים)הצפה רגשית לאדם שלא מכיר כלים רגשיים (אבדון, דיכאון, משבר, או גילוי תושיה – ים מתאימים…)

 

 

כאשר מגיע ילד לראשונה לים עם מטפל אחראי. מה עושה המטפל? האם הוא משאיר את הילד במים ונותן לו להתנסות? ברור שלא. הילד מכיר בינתיים רק את שפת ה"יבשה". רק בה הוא מנוסה וחש ביטחון. כניסה למים לראשונה עשויה להיחוות כמצב סכנה, סכנת טביעה ואיבוד שיווי המשקל. המטפל חושף הילד בהדרגה אל המים. בשלב הראשון הוא אחוז היטב בידי המטפל. לעיתים, אם הילד בשל, כבר לפני ההגעה לשטח המים, יקדים המטפל רקע על החוויה העתידית, על התכונות המיוחדות לשטח ימי, על כלי ההתמודדות, על התמיכה המובטחת, על הסכנות, על ההגנה ועל כך שהמציל מחזיק את המקל קרוב קרוב אליו ליתר ביטחון, ויש לתפוס אותו בשעת איבוד שליטה.

אם המבקר הזה מגיע לים בגיל מבוגר יותר, כאשר הוא כבר אינו ילד, ובכל זאת זו לו הפעם הראשונה בחייו  שהוא פוגש ים מקרוב, אז חשובה וחיונית ההכנה הרבה יותר.

מדוע?

כי הוא מכיר היטב שטחי נופים רבים, והוא בטוח שהוא מכיר כבר את כל העולם! הוא מתעקש להוכיח שגם בים הוא מתמצא היטב, למרות שמעולם לא שמע עליו, ולפעמים הוא אפילו מכחיש את קיומו! וכי איך זה יכול להיות, שהוא! מדריך הטיולים הוותיק שמתמצא בכל מכמני הנופים, כיצד זה יסתתר ים כזה גדול נעלם מעיניו? (אגב, יתכן שהיתה מניעה להביאו לים מסיבות ברורות, כגון מזג אויר שלא מתאים לו, מדינה ענקית שאינה גובלת עם ים או שהוא עיור צבעים ולא קולט את התכלת… ) הוא גם זועם על ה'סנוביות' של הים ואת התבדלותו מהיבשה באופן כה קיצוני… וגם מרגישה אותו העובדה שיש כאלו המייחסים לים תכונות מוזרות ובלעדיות…

אותו מבוגר מוכן גם ללמד את כל העולם שגם בים עדיף להתקדם בהליכה, ואוניה נועדה רק לחלושי אופי, והמים בכלל לא רטובים, כל אלו שמדברים על רטיבות טועים טעות אופטית, וכו' וכו'.

בדומה לכך, אם יש אדם שבטוח שאין בעולם מציאות של רגש, ואין איבר נפשי כזה באדם כלל, ואומר שמי שטוען שיש כזה דבר, זה רק אינטרסים שלו, לשכנע אנשים לרוקן בפניו את כיסיהם, והם ממשיכים לשלם לו, רק בגלל שהוא אמר שהוא רואה שהם צריכים לשלם עוד, והם באו אליו כי הוא הזמין, והם לא רואים שום תועלת רק כדי לשלם לו הם באים וכו' וכו' וכו'.

ים… נכון, לא תמיד הכי נעים להתחיל להתלכלך…, לפעמים נוח יותר להישאר לבוש בבגדים יבשים, להישאר צמודים ליבשה הנקייה, הבטוחה, היציבה והמוכרת. זה אכן לא קל בכלל לקפוץ למים.

יתכן שטוב שעד היום הוא לא הכיר ים. זה הגן עליו. אולי שמירת הבריאות, אולי זה היה נכון וחשוב בעבורו לתקופה מסוימת בחיים. אבל יתכן שתקופה זו חלפה, וכרגע חשוב שהוא יכיר ים. ויסכים להתלכלך כדי להרגיש אותו.

ואח"כ, אחרי שירגיש מה זה ים, אז הוא יוכל להחליט אם ומתי הוא רוצה להיכנס למים. כי יש יעדים שצריך להגיע אליהם דווקא דרך הים.

ואפילו כדי לשתות… להתרענן…. להתנקות… חייבים להתרטב!

אפשר להסיק הרבה מסקנות מהנאמר, ואפשר גם לא להסיק בכלל. אולם סיכום קצר ניתן להוסיף ולומר. צמח נטוע כל ימיו באותה משבצת, מתפתח, מתקדם אל על וזו מטרתו. אדם יכול לחיות את כל חייו בכפר שלו, ולא לחצות שר מעולם.

רק אדם שחלם או חזה שיש אוצר שמחכה לו מעבר לנהר, או מעבר לאוקיינוס. רק אדם שחושב שהבית שלו, החיים שלו, המשפחה שלו, השלווה שלו, מחכים לו מעבר לים, רק הוא מבין כי לפעמים הבחירה לצלול, להירטב, להתלכלך, להיטלטל, ואפילו לחוש כאילו שהוא מסתכן, הכל כדאי, וזוהי הבחירה הנכונה. לא "כי אין דרך אחרת", אלא, כי הוא בחר ללכת בדרך הארוכה-

והקצרה.

דרך צלחה ומהנה!!!