מרחב שליטה

יישוב קונפליקטים ברובד הערכני - בגישה הערכנית

בהזדמנויות שונות אני מפיצה את תודעת הערכים שלי בציבור. אנשים מתרגשים כאשר הם נחשפים לשיטת 'אפתחה', (פרטים אודותיה ניתן למצוא כאן בסעיף 'שיטת אפתחה'), ולעוצמות הגנוזות ב'רובד הערכני' (פירוט אודותיו ניתן גם למצוא כאן בסעיף 'האתר הפנימי בתוכנו שמחפש משמעות').

שאלה צפויה שחוזרת שוב בהזדמנויות אלו, היא, האם יש לכל אדם "מפתח" אחד בלבד, או שיתכן וישנם כמה וכמה "מפתחות".

השאלה אכן חשובה ומפלסת את דרכינו להבנה עמוקה יותר במהותם של המפתחות. אם נרחיב את המילה "מפתח" למשמעות המעשית – רגשית שלה, נוכל לומר כך: "מפתח הוא כח פנימי שחש אדם, ומכוחו הוא מוכן להתאמץ בשמחה, למען ערך חשוב כלשהו". לפי הגדרה זו, אדרבא, ככל שהאדם מחונך וערכי יותר, כך רבים יותר הערכים אשר למענם הוא מוכן להתאמץ בשמחה. באופן כזה בוודאי שישנה מעלה בריבוי המפתחות. נוכל להשוות זאת לאולם שיש אליו גישה ממספר דלתות, ולכן יש לנו מספר מפתחות.

מצד שני ישנו מצב הפוך, בו אדם "מתְּנֶה" מפתח אחד, במפתח נוסף. במילים אחרות, הוא יסכים להתאמץ בשמחה כדי להגשים ערך אחד בתנאי שגם ערך אחר יהיה מרוצה גם הוא. במקרה כזה, לא נוכל לראות יתרון מוטיבציוני בריבוי המפתחות, כי הריבוי בעצם מצמצם את ההזדמנויות בהן יתאמץ אדם למען הגשמת ערכיו. כאן נוכל להשוות את האולם, כצפון חדר בתוך חדר, והכניסה תתאפשר אך ורק אם מצויד בכל המפתחות הנדרשים יחדיו.

מצב זה אינו מוגדר כשלילי, אלא כנתון. נתון שניתן לראות בו גם יתרון. כפי שלא ניתן לראות באולם גנוז דלת בתוך דלת כחיסרון, אלא זהו מצב. אדם שמערכת קבלת ההחלטות שלו מסועפת בסגנון של מנעול בתוך מנעול, הוא אדם שאכן עד שהוא יקבל החלטה אולי יארך זמן רב, אולם משעה שקיבל את ההחלטה ועבר את כל השערים זה אחר זה, הרי שבידו כעת החלטה חזקה מאוד שיוכל בעבורה לחצות נהרות וימים ולהגשימה. אמנם אין זה מוכרח, אולם בהחלט מצוי.

שלב הביניים הוא שלב מעבר לא קל, ולעיתים מאופיין בקונפליקטים. הקושי יהיה גדול יותר אם יש חילוקי דעות כבדים בין שני המפתחות. לדוגמא הגיון והרמוניה, נוחות ואתגר, אחריות ציבורית ומשמעות עצמית, וכדו'.

מהי ההצעה המתאימה לאנשים כאלו? יש את הדרך הארוכה, אשר בה עלינו לעבור על כל נושא ונושא ולמצוא את הדרך הכפולה, מצד מפתח אל"ף ואחר כך מצד מפתח בי"ת. ישנה אפשרות אולי מעט ארוכה יותר, אולם קצרה הרבה יותר. להבין אחת ולתמיד את חילוקי הדעות שבין שתי המפתחות, ולשלב ביניהם! הנחת העבודה היא שהתפיסה שהם אינם משתלבים יחדיו, אינה אלא טעות, ולכן אם אנחנו "מושיבים אותם לדיון גלוי ומשותף", נוכל לזהות עד מהרה את הטעות ולשלב ביניהן לרווחת כל הצדדים. ובמשל האולם הגנוז- אגדנו את כל המפתחות לצרור אחד, ואם ניתן היה גם במשל לעשות כך, הייתי אומרת אפילו, שכפלנו שני מפתחות על "מפתח משותף – משולב" אחד…

כדי לבצע תהליכים כאלה נצרכת השקעה מסויימת. לעיתים האדם יכול לעשות זאת בעצמו, בהדרכה נכונה. ולפעמים בעבודת צוות מול מי שיוכל לעזור לו, להתחבר לערכים העמוקים שלו, על מנת לנווט ולהגיע בעצמו אל מחוז חפצו.