מרחב שליטה

שיטת אפתחה - חיבור רגשי בגישה ערכנית

כפי שביארנו בסעיף 'חיבור רגשי ליהדות' – בעלי החדות והעומק נדרשים מטבעם לסוגיית החיבור הפנימי באופן מיוחד. שמחים אנו להציג כאן כלי פעולה שעשוי לשרת אותם ליצירת חיבור זה בצורה יסודית מחד, ופשוטה לתפעול מאידך. בפרט לבעלי התכונה שישמחו לזהות בעצמם בקלות יחסית את ה'מפתח האישי' שלהם, ולהשתמש בו להתחברות עמוקה ומחודדת.

רציונאל השיטה, תיאוריה ומקורות בקצרצרה:

הרעיון התיאורטי שעומד בבסיס שיטת "אפתחה- מפתחות למודעות יהודית" מתבסס על נקודת המוצא המפורסמת ששיתוף המניעים הפנימיים העמוקים של האדם, מקדם יצירת מוטיבציה. ידועה גם העובדה שהמניעים מבוססים ביסודם על ערכים חיוביים.

החידוש של "אפתחה" הוא, שקיים הבדל בין אדם לאדם, וגם אצל אותו אדם יתכן הבדל בין תקופה לתקופה ואף בין שעה לשעה. השוני הוא במידת ההערכה הרגשית שמעריך אדם מסוים, כל ערך. מערך סולם הערכים שלנו, עשוי לנוע ולהתשנות מעת לעת. הכרת הערך הרגשי הגבוה של אדם נתון, תסביר לעתים קרובות את ההעדפה שלו בפועל בסיטואציות המשתנות. (הבחירה נותרת חופשית!)

שיטת אפתחה מתבססת על שתי הנחות יסוד שיפורטו להלן:

  1. מצד היהדות
  2. מצד היהודי

מצד היהדות- תורה הקדושה אינה מסתפקת בהיותה "תורת אמת", אלא עומדת בהחלט למבחן התאמה ברמה גבוהה ביותר גם בערכים נוספים, כגון ערבות, שלמות, נאמנות, יופי, רווחיות… והלא הן מפורטות בפסוק "אמת ויציב…" ובמקומות נוספים.

ומצד היהודי- כאדם נורמלי בריא ומתפקד, לכל אדם יש מנוע פנימי, בריא, אינטרסנטי חיובי, שמניע אותו לפעולה! הוא רוצה משהו! הוא חותר להשיג תוצאה! הוא פועל למען! כח התנועה הזה הוא כח חיובי ובריא, טוב לחזק אותו! (למרות שבטעות נפוצה יש שחושבים אחרת וניזוקים) אלא שיש לרתום אותו, כמו כל כח, למען מטרה נעלה יותר, והנעלה ביותר היא- עבודת השם.

(אגב, גם אווירת תקופה משפיעה רבות על עיצוב מערך סולם הערכים שלנו. לא אחת נוצרים קונפליקטים אצל אדם שיש לו הערכה רגשית גבוהה לערך שהחברה בזה לו, אך זהו נושא בפני עצמו שבהירות בו מסייעת מאוד בתהליך יצירת חיבור רגשי ליהדות)

כאמור, המקור העיקרי והמקיף ביותר עליו מתבססת וממנו התגלתה שיטת "אפתחה" מופיע בתפילה במילים: "אמת ויציב…", שם משתבחת היהדות באופן כללי (עפ"י ביאור "שיח יצחק" – סידור הגר"א), כמתאימה לשישה עשר ערכים נפוצים. אנשים שונים זה מזה במידת הערכתם הרגשית לערכים אלו. כאשר אנו מזהים חפיפה בין ערך שהיהדות משתבחת בו לבין ערך גבוה בסולם הערכים של יהודי מסוים, אנו מציפים בקלות את נקודת המפגש הרגשית – ערכית הזו, בין היהדות לבין אותו יהודי. נקודת התיווך וההצתה, בתוך נפש האדם, בין הניצוץ היהודי הרוחני העמוק יותר, לבין התפקוד החיצוני הגלוי בחייו המעשיים הפרטיים והחברתיים.

"אמת ויציב" וכו' כאמור הוא המקור העיקרי, המקיף והתמציתי ביותר שמצאתי, אך בהתבוננות קלה, ניתן להבחין כי נושאים רבים בתוך התורה שבכתב עצמה, בתורה שבעל פה, במדרשים ובעיקר בספרי המוסר, מוצגים ככאלו שעולים בקנה אחד עם הערכים הטבעיים. כגון: "טוב סחרה…", "פיקודי… ישרים…" "והיה אם… ונתתי…" "…דרכי נועם…" "והייתם… סגולה" "הנחמדים… המתוקים…".

יש להדגיש ששיטת אפתחה אינה מסווגת אנשים, ואינה נכללת תחת הכותרת "טייפולוגיה" (-איבחון טיפוסי אישיות). מטרת השיטה יותר מתאימה לגישה "תקשורתית". התאמה בין "שפת" המסרים הפזורים במחשבת היהדות והתאמתם ל"שפה" הטבעית של היהודי שכמה לחיבור. אגב, ניתן לשתף את השואל באיתור המסרים שהוא מחפש. ניתן להשתמש במילים "כיצד היהדות תקדם אותך מבחינה…" (נבחר בערך החשוב לו) מסחרית, חברתית, הרמונית, תחושתית…

נוכל גם ליצור חיבור מסוים בין יהודי לבין היהדות גם אם כרגע הוא אינו מכיר בה. וזאת על ידי שנקשיב לשפתו הטבעית. בין המילים נוכל לזהות מהו הערך הגבוה בסולם הערכים שלו, וכך נוכל לבחור מראש, איזו שפה תעזור לו להתחבר ליהדותו. כיצד כדאי לו שנציע לו להתעניין ביהדות. כך נדע באילו ספות של מסרים כדאי להשתמש ומה מהם יכביד עליו כרגע.

לסיכום: כאשר אנו 1. מוכנים  מראש עם מקורות מגוונים ומקיפים בשלל "שפות",

  1. מזהים את "שפתו הטבעית" של בן השיח, אנו יכולים לעזור לו לגשר על הניתוק ולסייע לו להצית את נקודת החיבור הקלה בינו לבין יהדותו.

שאלות בירור נוספות שנשאלת את עצמנו או את בן השיח (תלוי במידת שיתוף הפעולה שלו) מה הוא בתוך תוכו מחפש כרגע? מהי ה"שאלה" שלו? מה עוצר/תוקע אותו? על מה יושב הקונפליקט שלו? מה כואב לו? מה מפריע לו להתחבר? למה זה לא נראה לו? מה הוא היה מציע? הנסיון הוכיח כי שימוש בשיטת אפתחה בס"ד מקצר תהליכים, מגביר אפקטיביות, ואולי הכי חשוב, לצמצם למינימום נסיונות נפל.

סיכום ודוגמאות:

  1. כל אדם מוכן להתאמץ למען ריצוי אינטרס כלשהו.
  2. היהדות עונה על כל האינטרסים.

ולכן, המסקנה:

קל ליצור את החיבור הרגשי בין היהודי ליהדותו דרך אינטרס ערכי משותף.

 

דוגמאות:

יש אנשים שחושבים שהמוביל העיקרי בחיים הוא השכל-

הם יתחברו ליהדות כאשר הם ידעו שהיהדות חכמה.

(ועלולים לחוש ניתוק אם יזהו אותה כמיושנת ובלתי מעודכנת)

יש אנשים שמרגישים שהערך הגבוה ביותר עבורם הוא מימוש עצמי מכבד-

הם יתחברו ליהדות כאשר הם ידעו שהיהדות מאתגרת.

(ועלולים לחוש ניתוק אם יזהו אותה כשווה לכל נפש)

יש אנשים שמרגישים שהעיקר הוא משמעת לסמכות על-

הם יתחברו ליהדות כאשר הם ידעו שהיהדות מוסמכת לצווֹת מטעם סמכות עליונה ובעלת שלטון.

(ועלולים לחוש ניתוק אם הם מאופיינים בכח מרידה)

יש אנשים שחושבים שהערך הגבוה הוא המצפון המוסרי-

הם יתחברו ליהדות כאשר הם ידעו שהיהדות מאד מוסרית ומצפונית.

(ועלולים לחוש ניתוק אם יפרשו את הוראותיה כאטומות ובלתי מתחשבות)

 

  • דרכים לזיהוי ה'מפתח האישי' שלך, בסעיף: זיהוי מובילים ערכיים.
  • ניתן למצוא עוד חומר בנושא, בסעיף 'את פתח לו'.
  • סקיצות, סכמות, שיטות ביצוע ועוד, ערוכים לפי מצוות וערכים יהודיים – על פי שיטה זו, ניתנים להשגה באופן פרטי. (צור קשר)