מרחב העוצמה

האתר הפנימי בתוכנו שמחפש משמעות

פתיחה:

הנושא ה'ערכי' הוא אחד הנושאים החשובים והמהותיים ביותר אצל בעלי תכונת החדות והעומק. והוא אולי מוקד הכח האנרגטי ביותר עבורם, לטוב ולמוטב. ולכן נגשנו לברר את סוגיית ה"רכיב הערכי" שבתוכינו, להכיר בו, להכיר אותו, להגדיר אותו, למקד אותו, לתחום אותו, ולרתום אותו להפקת מירב התועלת, לנו ולעולם כולו.

הנקודה לבירור:

כיצד נזהה בתוך אישיותנו את ה'רכיב' הרגיש לערכים, המודע להם והמוּנע על פיהם (להלן "הרכיב הערכי"), מה מאפיין אותו, וכיצד הוא משפיע על רגשותינו ומעשינו.

מבנה הפרק:

בחלק א', נברר כיצד להכיר בנבדלות של "הרכיב הערכי" שבאישיותנו. זהו חלק פנימי בתוכנו, בו חווים אנו את חווית ה"בחירה", את הכמיהה למשמעות ולערכים, ובה מודעים אנו אל חווית הייחודית והנצח.

בחלק ב', נדון במאפייניו של רכיב זה- הדומה ללוח, אשר מטבעו חקוקים עליו ערכים בסיסיים, כגון: מוסר, חוש איזון, ביקוש האמת, נכבדות, כניעה. ובנוסף – מטרת חיים ייחודית לכל אחד.

בחלק ג', נתבונן כיצד "הרכיב הערכי" משפיע על רגשותנו- וכי קיימת הרמוניה בין ה"יעד" הפנימי ובין כיוון התנועה. כנהר, שכיוון זרימתו הטבעי משתלב עם כיוון מטרתה של אוניה השטה עליו.

בחלק ד', נעקוב אחרי השפעת "הרכיב הערכי" על מעשינו- כאשר "הרכיב הערכי", הוא שלקח אחריות על הפעילות, הרי שהפעילות נעשית בקלילות, וכמעט ללא מאמץ.

אוכלסיית היעד:

שאלת מחקר זו תתן מענה: לאנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה, המזהים בתוך פנימיותם את הרכיבים המפורסמים יותר של אישיות האדם: גוף, נפש, נשמה. ומודעים לצרכים של כל אחד מהם, ולשילוב הנכון ביניהם. אם הם עדיין מופתעים, לעתים קרובות, ומבחינים שפועל בתוך אישיותם רכיב נוסף, שאינו מוכר להם ואינם יודעים לנהל אותו בתבונה. אם הם חשים שלמרות הכל, ההרמוניה הפנימית שלהם עדיין חסרה, והמצב מפריע להם. להם מיועדת עבודת מחקר זו.

אנשים בעלי תכונת חדות ועומק – ימצאו ענין רב בנושא זה. יהנו להעמיק בו. ויתוגמלו באמצעות הבנתו – בשיפור משמעותי במהלך חייהם.

מטרת העבודה – (עבודה זו בפרט, ועבודת הייעוץ בגישה זו בכלל) להביא להכרה ב"רכיב הערכי" או "הרובד הערכני" שבתוכנו, על מנת לזהותו, לטפחו, לחיות עמו בהרמוניה ולנצלו להתקדמות בעבודת השם.

חלק א'- "הרכיב הערכי"- הגדרה:

את רכיב ה"גוף" מזהים אנו בכלי החוש. הדרך לקיים ולעודד אותו, היא תזונה בריאה, שינה וכדו'. את הנפש, מזהים אנו בכח התבונה ובכלי הרגש. הדרך לטפח אותה היא מרחב, אהבה וכדו'. את הנשמה, אנו מכירים מתוך התורה. צדיקים, בעלי רוח הקודש, יכולים לחוות אותה בכח הקדושה שלהם, ואילו הדרך לזון את הנשמה, הוא קיום התורה, עבודת השם וכדו'. מהו, אם כן, הכלי שבאמצעותו נפריד ונזהה את "הרכיב הערכי" שבחיינו? וכיצד נכלכל אותו, כדי שיתקיים וימלא את תפקידו?

תשובה: בין ה"נשמה"- העליונה, ובין ה"נפש"- הרוגשת "מותקן" בתוכנו, כמעין גלגל שיניים אמצעי, אותו נכנה בעבודה זו בשם: "הרכיב הערכי". זהו החלק הפנימי אשר בו חווים אנו את עוצמתנו  האנושית כבעלי בחירה, את הכמיהה למשמעות. בה שוקלים ומבררים אנו ערכים וערכם על פי סולם הערכים שלנו, ושם חווים אנו את ההנאה מהייחודיות ומהנצח.

מהי התזונה שתסייע לנו לטפח אותו? התזונה מורכבת מהאמון שאנו נותנים בו בראש ובראשונה בכך שהוא קיים, כמצפן ומורה דרך, ההקשבה אל קולו, ברצינות ובכבוד מתוך ידיעה שהוא הוטמן בנו ע"י הבורא, כדי לכוון אותנו לעבר מימוש תפקידנו הייחודי. "לגלות את ה"יבשת" שנועדנו לגלות. את המצע הייחודי של חיי היומיום הייחודיים לנו, במהלכם נקיים את כל התורה והמצוות.

חלק ב' – "הרכיב הערכי" – מאפיינים

באישיותו של כל אדם, טבועים ערכים בסיסיים, כגון: מוסר, כמיהה לאיזון וצדק, ביקוש האמת, נכבדות אנושית, כניעה לסמכות שמעליו. בנוסף לזאת, ברוחו של כל יחיד, צפונה מגמה אישית, כיוון, מטרת חיים שהוגדרה בו משמים. רוח זו מכוונת כל אדם, ברמות מודעות שונות. לכיוון אשר יהווה את המצע להגשמת ייעוד נשמתו, בתוך מתכונת אנושית, ייעודית אישי וייחודית.

לא כל אחד ולא בכל עת ערים אנו בבירור לפעימותיו של "הרכיב הערכי". קולו מתעורר לכדי יללה מקפיאה – תרתי משמע, בעיקר כאשר עומדת להתרחש או התרחשה סטייה אקוטית מהכיוון הייעודי של האדם, כזו שבשלה יהיה עליו לחזור שוב אל העולם הזה.

להלן דברי החפץ חיים:

"וכוונתם, כי האדם חושב כמה פעמים לייאש את עצמו, שלא יכול לתקן בשום אופן. ועל כן יתנהג תמיד באופן אחד. ואם יגזור עליו הקב"ה למות- ימות. אבל טעות הוא, שסוף דבר יהיה כל מה שהקב"ה רוצה מנפשו שיתקן, מוכרח הוא לתקן. ויבוא עד פעם או פעמיים לעולם הזה, ובעל כרחו יוכרח לתקן. ואם כן למה לו כל העמל למות ולסבול חיבוט הקבר ושאר צרות ולחזור עוד פעם? וראיה מיונה שהקב"ה רצה מאיתו שילך וינבא והוא מיאן בזה, ונס לים, מקום שלא ישרה עליו עוד השכינה לנבאות, כידוע. וראינו שנטבע בים, ונבלע בדג, והיה שם במעיו כמה ימים, ולפי הנראה בוודאי לא יוכל להתקיים דברי השי"ת, ומכל מקום, ראינו שסוף דבר היה שרצון השם יתברך יתקיים, וילך וינבא. כן הוא האדם בענייניו, וזהו שאמרו באבות: "ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחך אתה נוצר וכו'" (הח"ח בשער הציון, משנ"ב סי' תרכ"ב, ס"ק ב').

אם מעוניינים להאזין לקולו של "הרכיב הערכי" בזמנים רגילים, (לא בשעת חצייה מסוכנת, כנ"ל), אזי יש להשקיט רעשי רקע, רעש פנימי וחיצוני. כלשונו המפורסמת של מרן החזון אי"ש זצוק"ל "שעתו שעת השקט, חופשי מרעבון תאווני…". העידן המודרני, בעיקר בערים הגדולות, מאופיין ברעש בלתי פוסק המקשה על השמיעה הפנימית. עלול היה לעבור זמן רב עד שיישמע קולו. אך כתוצאה מהאווירה הליברלית, המעודדת חציית גבולות, שומעים אותה גם בתקופתנו בתדירות גבוהה.

חלק ג'- השפעת "הרכיב הערכי" על רגשותנו

רגשות האדם, דומים לרגשת גלי הים, (ראה עוד על כך במרחב הימי בסעיף 'נקודות השוואה בין הים הגדול לים הרגש'), יש בהם נביעה תמידית. תנועה זו הרוגשת תדיר בלב האדם, קרובה היא אל "הרכיב הערכי", וכנועה אליו. תנועה זו נבראה כדי לקדם את האדם בהגשמת מטרתו בעולם, כמים המציפים אניה. אדם הצועד לכיוון מטרתו, גם רגשותיו שותפים עימו ברוגע ובשמחה. קיימת הרמוניה בין ה"יעד" ובין התנועה. דומה הדבר לספינה השטה בנהר אל יעדה, וזרימת הנהר תואמת לכיוון המבוקש.

רחל (שם בדוי) היא נערה שקצב החיים שלה הואט, עקב מחשבה שהכבידה עליה מאוד, ואשר איימה לחבל בכל חוויה שחוותה. רחל חיפשה משמעות ותכלית, ובלעדיה חשה כי כל המציאות אינה אלא כזב. כבת "בית יעקב" משכילה במיוחד, היא אמנם הכירה את מעלתה של הליכה בדרך התורה, ואכן צייתה בנאמנות להוראות, אך משהו בתוכה עדיין לא נרגע. ציפור קטנה ניקרה במוחה ללא הרף. בספקות ובתחושת חוסר ביטחון. היא רצתה לחוות את תחושת המשמעות ולא הצליחה. בהכוונת מורה, פנתה רחל לפסיכיאטר וקיבלה תוכנית טיפול. רק לאחר חדשים מספר חשה שיפור – מינורי. לפני שהסכמתי לפגוש בה, שלחתי אותה להתייעץ עם פסיכולוגית מוסמכת ומורשית. לאחר שלוש פגישות, עזבה רחל את הפסיכולוגית כאשר הוסבר לה שהתהליך שהיא עוברת אצל הפסיכולוגית אמור להרגיע את הכאב שעומד בבסיס השאלה. רחל התנגדה ואמרה שאינה רוצה לטפל בכאב, היא מעוניינת לקבל תשובה. הפסיכולוגית, שלחה אותה לשאול את הרב מ. נויגרשל שליט"א, לאחר שראה שתשובתו אינה מניחה את דעתה, שלח אותה לפסיכולוג.

בשלב זה היא פנתה אלי, כמכוונת השקפתית, ושאלה לדעתי, היות ותחום עיסוקי הינו בנקודה שבין ה"רוחני", לבין ה"רגשי", המלצתי שניפגש. אכן נפגשנו למחרת. במהלך הפגישה התחדדה מודעותה של רחל אל "הרכיב הערכי", למדנו את נושא התכלית והבחירה מן האספקט הערכי, בהדגשת הבידול בין האספקט הרוחני- שהיה מוכר לה, הרגשי- שהיה מוכר גם הוא, והמעשי- שגם הוא כקודמיו. דייקנו בלשונו של הרמח"ל ב"דרך השם" בנושא הבחירה, עיינו במקור מצוות הבחירה בחומש דברים. מרגע לרגע הסתמנה עלייה ניכרת בחיוניות שניבטה מפניה, האמון התייצב, והשיחה נעשתה ערנית וקולחת יותר ויותר. רחל, הציבה לפגישה שתי מטרות: האחת – יכולת לחוות את החיים ללא החשש שתגלה כי המציאות "אינה אלא אשליה". והשנייה – לגבש לעצמה מטרה לחיים. המטרה הראשונה הושגה כאשר הכירה רחל שאכן היה חלק במציאות שלא היה מוכר לה. כעת, כאשר היא יצאה לדרך היכרות עם אותו חלק, בהתפסה מובנית, היא חשה יותר ביטחון במציאות. המטרה השנייה הושגה, כפי שניתן לשמוע מדבריה, כאשר סיכמה רחל את התועלת שהפיקה מן הפגישה, אמרה: "לבורא ישנה בוודאי תכלית בבריאתי, אם כך הבורא עצמו הוא זה שידאג שאגיע אליה! ביכולתי להתרכך, להירגע ולהניח לטרדה זו, להפסיק להתנגד בנסיון להבין, ולתת לבורא להנחות אותי דרך המציאות".

מסלולה של רחל ממשיך, כמובן, אך היא אומרת שחצתה צומת משמעותית במהלך פגישה זו.

חלק ד'- השפעת "הרכיב הערכי" על מעשינו

כאשר בוחר אדם פעילות ממרכז הבחירה שלו, כאשר "הרכיב הערכי" (בכפוף להוראות התורה. אגב, הרובד הרוחני גבוה עוד יותר, ואין קובץ זה מתמקד בו) הוא זה שלוקח אחריות על הפעילות, הרי שהפעילות נעשית בקלילות, בהרמוניה של כל הרכיבים, כמעט ללא מאמץ. מרכז הבחירה נמצא בנקודת גובה, בעמדת תצפית עליונה, כמבטו של קברניט האניה, שרואה הרבה מעבר ל"כאן ועכשיו". עיקר המאמץ והקושי מתרכז בשלב הבחירה, ולרכיב הערכי שבאדם יש את העוצמות הדרושות לכך: לקיחת אחריות, מבט נצחי, סולם ערכים, השקעה ואף לקיחת סיכונים מחושבים. חוויה זו מעניקה משמעות עמוקה למי שחווה אותה. אז, בשלב תהליך הבחירה, יהיה על האדם לקחת בחשבון את כל הצדדים שלפניו, וגם את המחירים והקשיים עימם הוא עתיד להתמודד. לאחר שזוקקה הבחירה ממרכז הבחירה הגבוה, הערכי, הרי שכל צבאות האישיות כבר עומדים הכן לקראת פעילות, וכמעט שום קושי לא עלול להפתיע או לעצור בעד המעשה. הרי יש לו את האישור הפנימי של "הרכיב הערכי" שבאישיותו.

בלשון הקודש, "כיוון" נקרא גם "רוח", "כיוונים שונים" נקראים גם "רוחות הארץ", כאשר אנו נענים לקריאה הפנימית שבתוכנו, המכוונת ומכוונת אל כיוון מסוים, אנו חשים קלילות רבה, כמו נישאים אנו על כנפי ה"רוח".

הרכיב הערכי, הינו הגלגל האמצעי, המתווך -בין חובת התורה האלוקית אל רגשות האדם ומעשיו. הוא אמנם נמוך יותר מהחלק הרוחני, אך היתרון שלו הוא בהיותו כבר די קרוב לקליטת תחושה מודעת, כך שה"רדארים" שלנו כבר מסוגלים "לקלוט" אותו ולחוות אותו בתחושתנו. מסיבה זו חיונית ההרמוניה שבין "הרכיב הערכי" לשני הגלגלים הסמוכים לו, הרוחני מזה והרגשי מזה. (והמעשי – קרוב לרגשי).

סיכום:

הגדרנו את "הרכיב הערכי", כגלגל שיניים אמצעי, הממוקם בתוך אישיותנו, בין הנשמה ובין הרגשות. אפיונו העיקרי הוא "כח הבחירה" החופשית, המשתמשת גם בסולם ערכים, בחירה מנקודת תצפית גבוהה, רחבה ונצחית. כאשר האדם בוחר ממקום ערכי, בחירה בממד נצחי, הרי גם רגשותיו הומים וזורמים בשמחה לאותו כיוון, ומקבלים בכבוד וברצון את מרות הקברניט – "הרכיב הערכי". גם העשיה בפועל קלה עליו, באשר גם גופו שמח להשתתף ברעיון הכללי הגבוה של האישיות.

לפי זה נבין את הקלילות המאפיינת את האדם ה"מאושר", שהרי מאושר – לשון "אישור". אכן, הסמכות העליונה ביותר, שרק ברשותה לאשר את בחירותנו, היא תורת השם. לכן, ראשית מבררים אנו את הנושא התורני – הלכתי שבכל צומת. לאחר מכן אנו מגייסים את הרכיב הערכי, ומבררים מה תחושת הערך שלנו בצומת זו. לעתים יהיה עלינו להשקיע מאמץ אמיתי של בחירה בנקודה זו. מכאן והלאה, הדרך קלה ביותר. לעתים יידרש עידוד נוסף למערכת הרגשית, חברתית, כלכלית ו/או הגופנית, אולם המנוע העיקרי, הכבד ביותר והמניע ביותר – הופעל.

חנה (שם בדוי) בוגרת תיכון, לקראת לימודים על תיכוניים, התלבטה בין שתי מסגרות שונות של לימודי המשך. על פניו נראה היה כי רצון השם הוא שתלך לאחת מהן. אך, להפתעתה, הורה לה הרב של המשפחה באופן אישי, ללמוד מקצוע אחר שאינו כלול בתוכנית הלימודים במקום זה. הקונפליקט היה גדול והלחץ היה רב. אולם חנה השקיעה מאמץ רב – כאן בשלב הבחירה. העמידה את עשרות השיקולים זה כנגד זה. לאחר שהצדדים היו ברורים לה, והיא קיבלה החלטה, שוב שום דבר לא יכול היה להפתיע אותה, והיא יצאה לזירה סגורה היטב ובלב בוטח. חנה גייסה למערכה את "הרכיב הערכי" שבאישיותה, לפיכך הלחץ החיצוני כבר לא היה יכול לה.

נספח

כדי לנצל את הרכיב הערכי ביתר שאת, בניתי מעין "מסדרת ערכים", המעמידה זה מול זה: 1. את סולם הערכים של כל נועצת לפי סדר. 2. את כל הנושאים ביהדות מחולקים ומסווגים לפי ערכים.

הכנה זו יוצרת מצב, שבכל שיח נתון, ניתן לחבר בקלות בין בחירה ברמה היהודית, לבחירה ברמה הערכית.

לדוגמא: אישה / נערה רוצה להתקדם בנושא שמירת שבת.

כדי לעזור לה לגייס את "הרכיב הערכי" למען המטרה, ביכולתי לעזור לה משני כיוונים במקביל:

  1. עלי לדעת כיצד מאירה השבת מהיבטים שונים (אמת, יציב, נכון= משמעות, בטחון, הגיון)
  2. עלי לחפש ערך גבוה בתפיסתה. מה היא בעצם מחפשת? (משמעות? ביטחון? הגיון? וכדו')

לאחר שני שלבים מקדימים אלו, קל מאוד לעזור לה לגייס את "הרכיב הערכי" למען המטרה.

תהליך זה נקרא שיטת "אפתחה"- מפתחות למודעות יהודית.

הסבר מפורט ניתן למצוא בסעיף 'שיטת אפתחה'.

זוית נוספת על ה'רכיב הערכי' לבעלות חדות ועומק, ניתן למצוא בקטעים הראשונים סעיף 'בניית ערך עצמי בעצמי'.